MOOC

מתוך Educationteam

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

[עריכה] הגדרה

קורסי M00C, ראשי תיבות של Massive open online course, הם קורסים אקדמיים פתוחים של מיטב האוניברסיטאות בעולם, בהם אפשר ללמוד בחינם. הקורסים נלמדים בלמידה מרחוק, ונגישים לכל מי שמתעניין בתכני תחום הדעת שלהם, ללא מגבלת מקום בקורס, מיקומו הגאוגרפי של הלומד, השכלתו הקודמת או מחיר. כדי ללמוד בהארוורד או בייל, על הסטודנט להצליח להתקבל לאוניברסיטה היוקרתית, ולשלם סכומי עתק כדי לממן את הלימודים. צעיר או צעירה מנוי-דלהי, יוהנסבורג או ירוחם יכולים רק לחלום להגיע ללמוד שם. התהליך הוא מורכב ויקר. אחד המאפיינים הבולטים ביותר של גל הידע והיצירה היא הנגישות. קורסי ה- Mooc ממנפים נגישות זו להפצת ידע ברמה גבוה לציבור רחב, שאחרת היה מודר ממנו. לנגישות זו יש ערך הומני-חברתי רב, בתרבות בה ידע הוא כוח.

[עריכה] היסטוריה

המושג MOOC נטבע לראשונה ב-2008 על ידי המרצה דיוויד קורמייר, שהעביר קורס של אוניברסיטת מניטובה, שנקרא "Connectivism and Connective Knowledge" והועבר באמצעות בלוגים, פורומים וברשתות חברתיות שונות כמו פייסבוק ווויקיפדיה. עדיין לא היו פלטפורמות ייעודיות לקורסי Mooc. הקורס נכתב על ידי סטיבן דאונס (Stephen Downes) וג'ורג' סימנס (George Siemens), מנסחי תאוריית הלמידה הקונקטיביסטית. תאוריה זו מוסיפה נדבך לתאוריית הלמידה הקונסטרוקטיביסטית המסבירה כיצד לומדים מבנים משמעות בצורה פעילה, על בסיס הידע הקודם שלהם ובמערכת יחסי גומלין חברתיים, ומדגישה את תוספת הנגישות והקישוריות לידע כגורמים המעצימים את הלומדים בתהליכי יצירת המשמעות. יוזמת ה-"Massive Open Online Course," נבעה ממקורות החינוך הפתוח ונוסחה על בסיס עקרונות הלמידה מרחוק בהשכלה הגבוהה. המובן של "פתוח" במקרה זה הוא חופשי לגשת ולהשתמש, בעוד שהפרוש "לפתוח" באוניברסיטות פתוחות הוא שכל אחד יכול להיות סטודנט.

בשנת 2012, סבסטיאן ת'רון (Sebastian Thrun) ופיטר נורביג (Peter Norvig) מאוניברסיטת סטנפורד, פתחו את הקורס היוקרתי "מבוא לבינה מלאכותית" כקורס MOOC והניעו מגמה משמעותית. לקורס נרשמו יותר מ-160,000 תלמידים מלמעלה מ-190 מדינות. זהו קורס הMOOC הראשון שהגיע באופן מסיבי אל ההמון. בעקבות ההצלחה אוניב' סטנפורד הקימה את הפלטפורמה Udacity- שהיא אתר הכולל קורסים רבים ומגוונים מאוניברסיטאות מרחבי העולם. בעקבותיה קמו פלטפורמות נוספות דוגמת: edX ,Coursera של MIT והרווארד. הפלטפורמה של האוניב' הפתוחה בבריטניה ,Futurelearn ו- Open2Study באוסטרליה וiversity בגרמניה. בארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה חלוצת ה- Mooc הראשונה , בעקבותיה מוסדות אקדמיים נוספים, אוניברסיטת ת"א והטכניון, הנגישו את קורסי ה-MOOC שלהן בפלטפורמתCoursera. קורס ה-MOOC הראשון בעולם בערבית נוצר על ידי הטכניון. לאוניברסיטה הפתוחה, כמובן, יש פלטפורמה משלה. כדי להבין את מגמת ה- Mooc ההולכת וגדלה נעקוב אחר נתוני הצמיחה המתפרסמים באתר Class Central. החל מקורס אחד באוניברסיטה אחת בשנת 2011 בו למדו, כאמור, 160,000 סטודנטים, בסוף שנת 2015 הנתונים מצביעים על 35,000,000 איש הלומדים קורסים של 570 אוניברסיטאות באמצעות 12 פלטפורמות כמו Coursera, Udacity, edX, iversity, Canvas ועוד האם הופעת קורסי ה- M00C היא חדשנות משבשת? הגדרנו חדשנות משבשת כמוצר או שירות שבעקבות הפיכתם לפשוטים וזולים יותר, הם מופצים באופן מסיבי ובכוחם לייצר מהפכות כלכליות חברתיות. קורסי ה- Mooc עונים על הקריטריונים של חדשנות משבשת בשל היותם זולים יותר מהקורסים האקדמיים המסורתיים. הקבלה אליהם אינה מורכבת כלל, והלמידה לא מחייבת להגיע לכיתה, להפסיד ימי עבודה וכד', ואנחנו רואים גם שהם נפוצים באופן מסיבי הולך וגובר. ובעניין המהפכות הכלכליות והחברתיות? בקורסים אלה טמון הפוטנציאל להפיץ ידע ולשפר את מצבה של אוכלוסיית העולם - לרבות המחצית שחיה בתנאים קשים.

[עריכה] האתגר בקורסי MOOC

אליה וקוץ בה האתגר המרכזי בקורסי ה- Mooc הוא לסיים אותם. מתברר שלעומת מספר הנרשמים העצום, אחוז המסיימים אותם נמוך מאוד. בין 0.8% - 19%. מחקרים מסוימים מדברים על כך שקורסי ה Mooc מתאימים יותר לתחומי מדעי הטבע והמדעים המדויקים מאשר לתחומי מדעי החברה. עם זאת, אף קורס עדיין לא עבר את רף 20% המסיימים.

יש הטוענים שהקושי לסיים קורסים אלה, מעיד על כישלון השיטה. בהמשך נראה איך לראשונה בעולם, בכיתות בישראל סיימו בהצלחה את קורסי ה-MOOC כ- 90% מהתלמידים! קורס המוק הראשון שנוצר ב2008 נקרא חיבוריות וחיבור ידע. Connectivism and Connective Knowledge . הוא נוצר על ידי סטיבן דאונס (Stephen Downes) וג'ורג' סימנס (George Siemens). הקורס התבסס על תיאוריית הקונקטיבזם והיה נאמן לשמו בכך שיישם קישוריות, העברה והוספת ידע ע"י התלמידים והיה למעשה השיעור הראשון אשר עמד מאחורי ראשי התיבות 'MOOC' . הקורס הציע שימוש בפלטפורמות שונות על מנת למשוך וללמד הלכה למעשה את הגישה. פלטפורמות הכוללות קבוצות פייסבוק, דפי ויקיפדיה, בלוגים, פורומים, פגישות מקוונות בזמן אמת ומשאבים אחרים. קורס זה שייך היה לדגם cMOOC המשלב קורס אינטרנטי עם קונקטיבזם וקישוריות. מחקר שבדק את יחסם של הסטודנטים למאפייני חוויית הלמידה שלהם הקורס, ביחס למאפיינים של connectivism שהתוו דאונס (Downes, i.e.), אוטונומיה למשל, גיוון, פתיחות וחיבור / אינטראקטיביות. הממצאים מבוססים על סקר מקוון המחקר מצא כי האוטונומיה, גיוון, פתיחות, וחיבוריות אינטראקטיביות אכן מאפיינים של cMOOC, אבל מרכיבים אלו נמצאו מעוררים פרדוקסים אשר קשה לפתורם בתוך קורס מקוון. ככל שקיימים אוטונומיה, מגוון, פתיחות של הקורס, וחיבוריות בין הלומדים לומד, כך גם הופך פוטנציאל הלמידה שלהם להיות מוגבל עקב חסרונם של מבני תמיכה מוסדרים הקשורים בדרך כלל עם קורס מקוון. משום כך מבקשים הסטודנטים להיות מעורבים בקבוצות מסורתיות (פנים את פנים) בניגוד לרשת פתוחה. תגובות אלו מצמצמות את האפשרות לחוות באופן חיובי חוויות של אוטונומיה, גיוון, פתיחות וחיבוריות אינטראקטיביות. מכאן החוקרים מסכמים וכותבים כי אילוצים אלו על מנת להגביר את יעילות הלמידה עשויים לכלול מגע קל בין המשתתפים על מנת להפחית את הבלבול.

[עריכה] ראה גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

כלים אישיים